פסק דין 1

ב"ל 35605-09-15

11 אפריל 2016

 

לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

 

המערער: אליהו קוסקס, (ת.ז.-xxxxxxxxx) ע"י ב"כ: עו"ד יעקב לחיאני

המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אורי רייך

 

חקיקה שאוזכרה:

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995: סע'  213

 

פסק דין

 

ערעור זה עניינו החלטת הועדה לעררים (אי כושר) מיום 30.7.15 אשר דחתה את עררו של המערער, והותירה על כנה את קביעת הדרג הראשון שלפיה המערער איבד 65% מכושרו להשתכר.

 

טענות המערער

  1. א. לטענת המערער עלה שיעור הנכות רפואית לשיעור של 85% בעוד שהחלטת ועדת אי

כושר הותירה על כנה את שיעור אי הכושר על 65%. בהתאם להלכה הפסוקה, נקודת המוצא היא שנכות רפואית מבטאת בעיקרו של דבר אי כושר בשיעור דומה, ויש צורך בהנמקה מיוחדת בהתחשב בנסיבות אישיות על מנת לקבוע אחרת. לדבריו, הוועדה טעתה עת לא נתנה נימוקים כבדי משקל לסטיה בדרגת האי כושר מקביעת שיעור הנכות הרפואית.

 

ב. הוועדה שגתה עת נסמכה על המלצת פקיד השיקום מר סמי אברהם מיום 11.6.11 אשר המליץ על עבודות שאינן רלוונטיות לאישיותו של המערער ולפגימות מהן הוא סובל. עבודת אריזה עליה המליץ פקיד השיקום נעשית ברובה בעמידה, ודורשת מאמץ פיזי. עבודה של בודק קבלות בסופר, אינה מקצוע בפני עצמו, אם כי חלק מתפקידו של מאבטח ואין חולק כי המערער אינו יכול לשאת נשק, ואינו כשיר לעבוד כמאבטח. העבודה החרשותית עליה המליצה הועדה הינה עבודה שמתבצעת במפעלים מוגנים. על כן ברור שהמערער מצוי במצב של אי כושר.

 

ג. הוועדה טעתה עת לא נימקה כדבעי מדוע אינה מקבלת את המלצת הרופאה התעסוקתית ד"ר אלה גורדון מיום 14.10.14, אשר התייחסה בחוות דעתה לשילוב של מחלות לב, ריאות ומערכת עצבים מרכזית וקבעה כי המערער מוגבל בצורה ניכרת במאמצים גופניים, ואינו מסוגל לחזור לעבודה פיזית כלשהיא באופן מוחלט ולצמיתות. הרופאה התעסוקתית אף התייחסה לעניין השיקום המקצועי, וציינה כי רמת השכלתו של המערער נמוכה וניסיונו המקצועי וגילו מונעים ממנו שיקום מקצועי.

 

ד. הוועדה לא פעלה בהתאם להלכת "מוהרה" ולא בחנה כדבעי את נסיבותיו האישיות של המערער.

 

טענות המשיב

 

  1. א. לטענת המשיב, בהחלטת הוועדה לא נפל פגם משפטי שכן זו פעלה בהתאם להלכת

"מוהרה", והתייחסה לנסיבותיו האישיות של המערער, וביניהם השכלה פורמאלית של עד 10 שנים, ניסיון תעסוקתי כמנהל מחלקת ירקות בסופר ועובד ניקיון בחברת חשמל. הוועדה אף התייחסה לגילו של המערער, נתנה את דעתה לליקויו הרפואיים, וציינה כי שתי הנכויות המשמעותיות בשיעור 40% אינן מגבילות את המערער בעבודה בישיבה.

 

ב. הוועדה התייחסה כדבעי לחוות דעת הרופאה התעסוקתית, ד"ר אלה גורדון.

 

הכרעה

  1. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995.

 

  1. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה המיומנת לכך, ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי ההחלטה. עם זאת, יודגש, כי וועדת אי כושר, להבדיל מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה. היא קובעת עובדות אשר לבית הדין כלים לבחינתן, ואכן ישתמש בהם, במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק (ראו דב"ע (ארצי) שם/01-1318 עטיה – המוסד, פד"ע טו' 60).

 

  1. מעיון בפרוטוקול עולה כי הועדה התכנסה ביום 30.7.15 ורשמה את תלונות המערער ובא כוחו:

 

"בקשנו את חוו"ד עו"ס ולא קיבלנו. מפנה לפס"ד של בית הדין הארצי בעניין טספהון, שקבע ששיעור הנכות הרפואית אמור להיות המצב לקביעת הנכות התפקודית, לאדם זה יש 10 שנ"ל בלבד ללא בגרות. כל בעיות הנכות שנקבעו הם תפקודיים באופיים.

לדברי התובע – לא עושה כלום בבית. יד שמאל ורגל שמאל רועדות, לא יכול להחזיק שום דבר ביד שמאל. אני ימני, יש גם נפיחות ברגליים. אחרי הליכה צריך תוך 10 דקות לעשות הפסקה. לא עושה כלום כל היום. בבית כמעט ולא תורם, אולי עושה כלים, הולך לבית הכנסת בשבת. עבדתי הרבה בעברי, התיפקוד הנפשי שלי בבית כבר לא כמו שהיה פעם. אני לא יכול לעבוד ולתפקד בכלל, קשה".

 

  1. בפרק דיוני הוועדה ונימוקיה ציינה הוועדה כדלקמן:

 

"מדובר בתובע בן 48, אשר עמד בפני וועדה רפואית לעררים ב-19.05.15. בוועדה זו הועלתה הנכות בגין היצרות עורקי הרגליים ל-40%, שאר אחוזי הנכות שהם – מ.א. לאחר ניתוח מסתם 40%, חולשת פלג גוף מין 15%, שינויים וכאבים בפלג גוף שמאל 10%, כמו כן, נכותו האורטופדית בשיעור 10% בגין הצוואר וגב תחתון, הפרעות נוירולוגיות ברגליים 10%, פגיעה עצבית וולרית 5%, והפרעה תחושתית ונזק שורשי צווארי 5%. יש לציין שבוועדה זו ישב ד"ר גוטמן מומחה בכירורגיה כללית המלצת וועדה רפואית לעררים זו, על אף העלאת שיעורי הנכות בגין היצרות עורקים מ-20% ל-40% מסוגל לעבוד חלקית ללא מאמץ גופני וללא חשיפה. שתי הנכויות העיקריות שהן בשיעור 40% אינן מונעות מהתובע לעבוד בכל עבודה הנעשית בישיבה, נכון שמדובר באחוזי נכות גבוהים אך כמו שנכתב לעיל במקרה זה אין המספר קובע באופן ישיר בכושר העבודה.

מעיון בדו"ח עובד שיקום סמי אברהם מ-11.6.15 מדובר בתובע ששנים רבות עבד בעבודות פשוטות אם כי הגיע לדרגת מנהל מחלקה בסופר. עבודתו האחרונה הייתה עובד קבלן בעבודות ניקיון. נכון שמדובר בתובע ללא השכלה פורמלית של מעל 10 שנים אך כפי שתואר לעיל אין מגבלותיו הרפואיות מונעות ממנו מעבודות בישיבה – שוער בחניון, בודק חשבוניות, עבודות חרושתיות. הוועדה ממליצה שימשיך להעזר במחלקת שיקום.

הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר גורדון מ-24.10.14 – רופאה תעסוקתית שקבעה "עקב שילוב של מחלות לב, ריאות ומערכת העצבים מרכזית אליהו מוגבל במידה ניכרת במאמצים גופניים ולא מסוגל לחזור לעבודה פיזית כלשהיא באופן מוחלט ולצמיתות". המלצת הוועדה הנוכחית אינה כלל עבודה פיזית וכמו כן עבודה שאינה קשורה לרמת השכלתו. מאידך נסיונו וגילו אינם מהווים התווית נגד לעבודה חלקית, ועל כן הוועדה אינה מקבלת את חוות דעתה של ד"ר גורדון".

 

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל. ואפרט.

 

בהתאם להלכה הפסוקה (40706-03-12  דגיטו טספהוןהמוסד, ניתן ביום 25.7.12) שיעור הנכות הרפואית אמור לשקף דרגת אי כושר בשיעור זהה. עוד נקבע בפסיקה כי ככל שוועדת אי כושר סוטה מנקודת המוצא זו, על הוועדה ליתן הנמקה מיוחדת לסטייה מן הכלל המנחה. במקרה דנן, הנכות הרפואית של המערער הועלתה לנכות בשיעור 82%, אולם ועדת אי כושר לא מצאה מקום לשנות את דרגת אי הכושר של המערער.

 

  1. מהפרוטוקול עולה כי הועדה ציינה את הפגימות מהן סובל המערער, והתייחסה בפרט לפגימות בגינן הוענקו למערער אחוזי נכות גבוהים יותר בשיעור 40%. עם זאת, החלטת הועדה נעדרת התייחסות מנומקת לשילוב של הפגימות בלב, ריאות, ורידי הרגליים והשפעתן המצטברת על כושר העבודה של המערער, וזאת כפי שתואר בחוות הדעת הרופאה התעסוקתית ד"ר גורדון אשר ציינה בפרק הסיכום של חוות הדעת כי המערער עבר בשנת 2011 "אוטם שריר הלב, צנתור עם הכנסת תומך ונזקק להשתלת מסתם אורטלי. באותה שנה אף עבר אירוע מוחי עם חולשה בגפיים ימנים. מאז מצבו הבריאותי מדרדר בהדרגה, מתגברים סימנים של אי ספיקה לבבית בשילוב עם אי ספיקה ראותית, אי ספיקה וורידית ברגליים ודלקות זיהומיות חוזרות ברגליים. עקב שילוב של מחלות לב, ריאות ומערכת עצבים מרכזית המערער מוגבל בצורה ניכרת במאמצים גופניים ולא מסוגל לחזור לעבודה פיזית כל שהיא באופן מוחלט ולצמיתות". זאת ועוד, התייחסות הוועדה לעניין העבר התעסוקתי היא התייחסות מצומצמת וסלקטיבית, שכן הוועדה לא נתנה את דעתה לאמור בחוות הדעת הרופאה התעסוקתית ממנה עולה כי המערער לא שירת בצבא עקב בעיות בריאותיות, ובמשך 20 שנה המערער לא עבד באופן סדיר פרט ל-3 שנים האחרונות מ-2008 עד 2011. יתר על כן, קביעת הוועדה כי היא ממליצה למערער שימשיך להיעזר במחלקת השיקום, אינה מתיישבת עם האמור בחוות הדעת הרופאה התעסוקתית אשר ציינה כי נוכח רמת השכלתו הנמוכה, ניסיונו המקצועי וגילו, נמנעת מהמערער אפשרות לשיקום מקצועי, ובנסיבות אלו, קבעה כי המערער נמצא באובדן כושר עבודה מלא.

 

  1. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יושב לועדה לעררים (אי כושר) באותו הרכב על מנת שהועדה תשקול בשנית החלטתה לעניין שיעור אי כושרו של המערער וזאת לאחר שתתייחס להשפעת כל פגימה ופגימה וכן לשילוב של הפגימות והשפעתן המצטברת על כושר העבודה של המערער.

 

הוועדה תתייחס בצורה עניינית ומנומקת לחוות דעת ד"ר גורדון לרבות לעניין עברו התעסוקתי של המערער ואפשרות הפנייתו לשיקום. ככל שהוועדה תעמוד על החלטתה, הוועדה תפרט ותסביר מדוע לדעתה המערער יכול לעבוד במגבלותיו, במקצועות שאותן מציעה הוועדה.

 

הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה.

 

הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

 

  1. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

 

  1. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

5129371

54678313 ניתן היום, ג' ניסן תשע"ו, (11 אפריל 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

יעל אנגלברג 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

דברו איתנו